עבודת מחקר טיפוגרפית המשלבת עיצוב גרפי, ניסויים חזותיים ואנימציה הבוחנים את היחסים בין השפה העברית לשפה הערבית. העבודה מוצגת באמצעות סדרת פוסטרים המתעדים את תהליך המחקר, הסקיצות והניסויים, לצד סדרת אנימציות המציגות מעברים של מילים בין העברית לערבית ולהפך. כל ניסוי מתמקד במאפיין טיפוגרפי אחר, כגון ריווח, משקל ומקצב ובוחן כיצד שינויים צורניים משפיעים על קריאות, היררכיה והרמוניה בין שתי מערכות הכתב. הניסויים בוחנים אלמנטים טיפוגרפיים תוך התייחסות למושגים כגון קרבה, גבול, שוויון ודיאלוג, המתקיימים בו־זמנית כמאפיינים צורניים ורעיונות חברתיים הקשורים למפגש בין דוברי שתי השפות.
הפרויקט נולד מתוך תשוקה לטיפוגרפיה ועניין בשפה הערבית אותה למדה ברלינר קראוז בתיכון ואחר כך בשירות הצבאי, ומתוך רצון לגשר על הפער בין שתי שפות החולקות מרחב משותף אך נתפסות לעיתים כנפרדות. במקום לחפש איחוד בין עברית לערבית, העבודה מציעה להתבונן באפשרויות השונות של מפגש, חיבור, חיכוך ותנועה ביניהן, ומזמינה את הצופה לחשוב מחדש על היחסים שבין שפה, זהות ותקשורת.
מנחה: יואב עינהר
