פרויקט המציג חזון לעולם אפוקליפטי־עתידני שבו צמחים הופכים למקור האור החדש של האנושות. בעוד כ־200 שנה, לאחר עידן של עומס טכנולוגי וקריסה אקולוגית, האנושות מתקיימת בתוך מרחבים קרים של בטון, מסכים ותשתיות מתפוררות. אנרגיה זמינה הפכה למשאב נדיר, והאור הביולוגי המופק מצמחים ביולומינסנטיים מספק צורך הישרדותי לצד נחמה רגשית.
ככל שהעיר תשתלט על הטבע והקשרים האנושיים ילכו ויצטמצמו, יהפוך הטבע לדבר נדיר ובעל ערך. עבור המציאות המנוכרת הזו, עוצבה צורת תאורה חדשה המבוססת על ביולומינסנציה – תאורה טבעית המופקת מצמחים. הצמחים מחזירים תחושות של רוגע, חום ופשטות, בעוד המרחב האורבני מאמץ צורות אורגניות בהשראתם. הפרויקט מציג סביבה הכוללת שלוש הולוגרמות של צמחים מאירים: צמח יקיצה ביולוגי המונח על שידה ליד המיטה, צמח "ברומטר" רגשי ואקוסטי לכיתה התלוי מהתקרה וצמח "שומר הלילה" המטפס על תחנת אוטובוס. כל אחד מותאם לצורך הארה שונה, מגלם בתוכו כמיהה לחיבור מחודש אל הטבע, עיצוב מוצר וחוויית משתמש בעולם שבו הטבע הפך למשאב נדיר. דרך הצמחים המאירים מבקשת וינטראוב לעורר תחושת געגוע לעולם פשוט ואנושי יותר, לצד מחשבה על המחיר והאפשרויות הטמונים בשליטה האנושית בטבע.
מנחה: דימויים דיגיטליים
