האמנית עברה עם משפחתה לקיבוץ יטבתה בילדותה, והיא דור ראשון בקיבוץ. בעבודתה "ילדת חוץ" היא עוסקת במתח שבין תחושת השייכות לקהילה שבה גדלה לבין תחושת הזרות הנלווית למי שאינה חלק מההיסטוריה המשפחתית והקהילתית המקומית.
דרך פורטרטים של בני משפחתה בסצנות שונות, העבודה בוחנת את המורכבות של חיים במקום שהפך לבית, אשר תמיד נשאר בו מתח מהידיעה שהיא אינה שייכת לחלוטין. הדימויים מבקשים לבטא את החוויה של השתייכות לצד מרחק, ואת האפשרות להחזיק בשתי התחושות הללו בו־זמנית.
