חיי מדף הוא מיצב רב תחומי העוסק בגוף כמוצר צריכה בתוך תרבות של מדידה, תצוגה ושיווק.
העבודה משלבת פיסול בחימר וחומרים דמויי בשר, מקררים תעשייתיים, אריזות, מדבקות מחיר, וידאו ארט
וסאונד. אך במקום אסתטיקה מסחרית נקייה, מתגלה מרחב נטוש, מוזנח ואפוקליפטי.
חלקי גוף מפוסלים מוצגים כנתחים ארוזים, עטופים וממוינים בתוך סופרמרקט שקרס.
המרחב כולו נושא סימנים של הזנחה והתפוררות, שרידים למערכת שהתמוטטה.
העבודה עוסקת בקריסתו של אידיאל הצריכה והשלמות- הגוף עדיין מוצג כמוצר, גם כאשר אין עוד מי שיקנה
אותו. השפה המסחרית ממשיכה להדהד בתוך חלל שהתפרק, כאילו היא מסרבת להכיר בהתמוטטות
המיתוס שהיא עצמה יצרה.
דרך תנועה בין המדפים ההרוסים, פתיחת מקררים והתקרבות אל החומר, הצופה נכנס למרחב הנע בין
היכרות יומיומית לבין תחושת אחרית הימים- מקום שבו ההבטחה לצריכה אינסופית התפוררה, אך קולה עדיין
ממשיך להישמע.
מנחה: מיטל אבוקסיס
